תיאור
רומן ארוטי, המשלב תשוקה אסורה בין ליז לרני, הבוס שלה.
בין דילמות של חברות, אהבה, אמון ועקרונות.
לתוך תקופת המציאות הישראלית.
בתקופת המלחמה, בין אובדן חברים ודאגה לחיילים.
בנוסף, ניהול שגרת החיים.
מבצע!
הספר "המילים שלך, הקול שלי"
המחיר המקורי היה: 94.00 ₪.74.00 ₪המחיר הנוכחי הוא: 74.00 ₪.
קוראת בסתר –
לפעמים הלב מסרב לשמוע את הכללים. יש רגעים שבהם התשוקה פורצת כל סכר, אפילו כשהיא אסורה, אפילו כשהיא מול מי שמחזיק בעמדה שמעלייך. כך נפתח הסיפור של ליז ורני, הוא הבוס שלה והיא עובדת תחתיו, מערכת יחסים מורכבת ורגשית בתוך המציאות הישראלית המתוחה, שבה הגבולות המקצועיים נדמים חלשים מול סערת הרגש.
ליז מגיעה למקום העבודה כדי לבנות יציבות, לשמור על סדר, על שליטה. היא לא מחפשת להסתבך, ובטח לא במקום שבו יש היררכיה ברורה וחוקים שלא שוברים. אבל דווקא שם, בתוך המסגרת הכי ברורה, משהו מתחיל להיסדק. מבט אחד שלו מספיק כדי לערער, ומרגע לרגע הגבול בין מקצועי לאישי הולך ומיטשטש.
ורני, המנהל שלה, רגיל להיות זה ששולט במצב. הוא מבין את האחריות, את המשמעות של כל צעד, במיוחד כשמדובר במישהי שעובדת תחתיו. מהרגע הראשון שבו ראה את ליז, הוא הרגיש את המשיכה, אבל בחר לשמור מרחק. לא רק בגלל התפקיד, אלא גם כי הוא יודע שלפעמים הרצון עלול לפגוע יותר משהוא מרפא.
העולם שבחוץ, מאז ה-7 באוקטובר, מהדהד באי-ודאות שמחדדת כל תחושה. בתוך מציאות רועשת וכואבת, דווקא הרגעים השקטים ביניהם נטענים במשמעות. כל קרבה מרגישה גדולה מהחיים, וכל התרחקות משאירה חלל שקשה למלא.
הקשר ביניהם נבנה לאט, ברמזים, בשתיקות, במילים שנאמרות כמעט בלחש. ומהדהד מעל הכול המשפט "המילים שלך, הקול שלי", כמו הבטחה עדינה להיות שם זה עבור זו, גם כשאסור.
הכתיבה של נווית שמואלי שובה ומדויקת, מצליחה ללכוד רגעים קטנים ולהפוך אותם לעולם שלם. מבט אחד, היסוס קטן, נשימה שנעצרת לרגע, כל אלה נטענים במשמעות עמוקה שמרגישה אמיתית עד כאב.
זה לא רק סיפור על אהבה, אלא על גבולות ועל הבחירות שאנחנו עושים כשהלב מבקש ללכת רחוק יותר ממה שמותר. על הרגעים הקטנים שבהם מבט אחד משנה הכול, ועל השתיקות שמספרות יותר מכל מילה.
זה סיפור על שני אנשים שנמצאים משני צדדים של קו ברור, הוא הבוס והיא העובדת שלו, ודווקא משום כך כל צעד ביניהם טעון במשמעות כפולה. כל התקרבות היא סיכון, כל התרחקות היא ויתור, וכל בחירה נושאת בתוכה מחיר.
ובתוך כל זה, נותרת השאלה שמלווה את הקורא הרבה אחרי הסוף, האם אפשר באמת להקשיב ללב מבלי לשבור משהו בדרך, או שאולי דווקא השבר הוא זה שמגלה לנו מה אנחנו מרגישים באמת.
כי בין כל מה שנאמר לבין כל מה שלא, בין הרצון להישאר לבין הפחד לאבד, נשארות בסופו של דבר רק התחושות שלא נעלמות.
ובמקום שבו המילים כבר לא מספיקות, נשאר רק דבר אחד להיאחז בו
המילים שלך, הקול שלי.